כמה המחיר של הכנסת ספר תורה  קרא כאן עכשיו

 

כמה אמור לעלות הכנסת ספר מהודר?

הזמנה של ספר תורה ממש לא דבר פשוט, אומנם לא מעט לקוחות שרוצים לכתוב ספר תורה ובכלל לא חסר לכך סיבות למטרה חשובה זו:
כתיבת ספר לעילוי נשמת בן משפחה,
הצלחה בתחומים רבים, כגון רפואה ואפילו למטרה החשובה של הודיה למי שאמר והיה העולם, להודות לאלוקים על החסדים ועל כל הטוב שמעניק לנו וכן על עוד ניסים שנזכה שיעשה איתנו תמיד.
יש ס"ת רגילים שעונים על כל פרטי ודקדוקי הלכות כתיבת ס"ת וקיימים ספרים
עם רמת הידור גבוהה.

אילו הבדלים קיימים בין ספר רגיל לעומת ס"ת מהודר?

ספר הינו בעצם ספר שנכתב אך ורק באמצעות אנשים יראי שמים שיש ברשותם תעודה של סופר סת"ם שנמצאת בתוקף.
יתרה מזאת ספר התורה נכתב על יריעות עשוריות קלף מיוחד שבחרו אותם בזהירות יתירה.
הס"ת מתויג כראוי וכן נבדק ע"י הגהה ידנית בעזרת מגיה מקצועי פלוס שתי הגהות באמצעות תוכנת מחשב
מה אשר מייחד את אותו ס"ת כשר ומהודר הנו הינו סוג הכתב שהינו בהרבה יותר מיוחד, וייחודי.

כמה אמור לעלות ספר כשר ומהודר?

בכתיבה של ספר תורה כמו בכל עבודות סת"ם, יש דרגות כתיבה כאלה ואחרות אשר מהות השפעה אודות מחיר הספר, זה בעצם מותנה בטיב ההידור של אותו ס"ת.
ישנו ספר תורה כשר מלכתחילה, יש ס"ת עם כתיבת סת"ם מהודרת יותר וישנם ספרי תורה עם כתיבה של למהדרים והמחמירים.

התמחור של הס"ת נע בטווח של שמונים למאה שלושים אלף ש"ח לעומת ספר תורה בנוסח אשכנזי מחירו הינו נע בין תשעים למאתיים אלף שקלים כאשר ההפרש בעלות נובע מרמת הכתב, גודלו והמומחיות של אותו סופר סת"ם.
ספר התורה האשכנזי למכירה הינו נראה בכתב אומנותי, הוא נכתב בקצב איטי, ומשום כך עלותו יקרה לעומת ס"ת ספרדי מהודר באותו איכות.
לגובהו של הס"ת קיימת השפעה בנושא המחיר, ספר תורה בגודל של סטנדרט נחשב לס"ת בגובה ארבעים וחמש עד 56 ס"מ.
ספר קטן מחיר בעלות גבוהה מפני שהינו בודק מגיע בגובה קטן במיוחד גובה של בין עשרים – ארבעים ס"מ, ומפני שכתיבה של ס"ת בגודל קטן ומהודר מצריכה קושי גדול בהרבה יותר לפיכך מחירו הינה בין 100 שקלים.

 

 

 

 

נהוג שהילדים מחזיקי לפידים בוערים בעזרתם כשהם מתהלכים לצורך עיתון התורה. מנהג הוא למעשה מקורו במעמד שמקבלים התורה בהר סיני, המתואר בפסוק בגלל היווה מורה בברקי אש: "וכל העם רואים את אותם הקולות ואת הלפידים"; גם את אותו הכנסת ספר התורה ביתי הכנסת מקובל להרוויח בלפידי אש. בחלק מהקהילות רוצים ללבוש בגדי שבת לכבוד שמחת החדרת ספר התורה.

ספר תורה אשכנזי למכירה

מספר פעמים שהתהלוכה מלווה בתזמורת המוצבת על גבי כלי רכב מיוחד המעוטרת בכתרי עבודה, ולרוב מוקדשת ביותר לפאר מעמדי החליטה לחוקק ספר מלאכה. התזמורת אם מכאני ההגברה המוצבת על יחס משמיעה שירים יהודיים אותנטיים עממיים המספרים אודות תשומת לב התורה.

כמה עולה ספר תורה מחיר?

 

כמה אמור לעלות ס"ת מהודר?

בכתיבת ספר תורה כמו בכל כתיבה של סת"ם, ישנן רמות כתיבה שונות אשר מהות השפעה ניכרת בדבר תמחור הס"ת, זה תלוי ברמת ההידור של ספר התורה.
יש ס"ת כשר מלכתחילה, קיימים ספרי תורה עם כתיבה מהודרת יותר וכמו כן יש ספרים עם כתיבה למהדרים והמחמירים.

המחיר של הספר נע בין 80-130 אלף שקלים חדשים לעומת ספר תורה אשכנזי מחירו הינו נע בין 200-90 אלף ש"ח וזה כאשר ההפרש בעלויות הינו נובע מאיכות הכתב, גודלו והנסיון והוותק של סופר הסת"ם.
הס"ת האשכנזי למכירה הינו מגיע יותר אומנותי, כותבים אותו לאט יותר, על כן עלותו יקרה יותר לעומת ספר ספרדי מהודר עם אותה איכות.
לגובה הספר תורה קיימת השפעה רבה בעניין העלות, ספר תורה עם גודל רגיל נחשב לס"ת בגובה ארבעים וחמש עד 56 ס"מ.
ספר תורה קטן מחיר גבוה בגלל אשר הוא עובר מגיע בגודל קטן גובה של 20 – 40 ס"מ, ובגלל שכתיבה של ספר קטן כשר דורשת קושי רב בהרבה יותר לכן העלות שלו הינה בין 100 שקלים חדשים.

ההבדלים בין ספר מקצוע מיוחד רגיל להגיד עבודה צעיר תקין

יצירת ספר תורה משעמם בד"כ בגובה מטעם זוית 70 ס"מ עשויה כתיבת תכנים באותיות די שלמות ועבות, לעומת אנשים אלה, ספר עבודה מוקדם נבנה באותיות נמוכות יותר.
עליכם מרחק עם הקלף אולם הוא למעשה לא משמעותי בהשוואה לספר אומנות רגיל בה קצב הכתיבה לא ארוך יותר מזה, הכתוב הגדולות והמעובות מחזיקות מעמד בתבנית שנה אחת אולם המשקל השייך הספר מקצוע מיוחד צעיר פחות יותר מזה ומסיבה זו במקומות אלו אשר בהם קימת אוכלוסיה מבוגרת, למשקל הנקרא הצבע תורה עלינו חשיבות מכרעת.

כשאדם כותב ספר תורה – זה כמו להקריב קרבן לבית המקדש

בהקשר לזה יש דבר תורה

פרשת "צו"

"זאת תורת העלה היא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר ואש המזבח תוקד בו" [ו, ב]. כבוד האדם.

קרבן עולה היה מכפר על הרהורי עבירה ועל כן ציווה לנו הקב״ה שתהיה אש יוקדת על המזבח כל הלילה. כשם שהרהורים באים לאדם בלילה ומסתיימים בלילה, כך הקרבן ישרף כל הלילה.

מוסר גדול אנו יכולים ללמוד מכך: לעיתים אדם חטא, מיד קמים עליו ומבזים אותו, מלבינים פניו ושופכים את דמו. וכיוון שמשתנית צורת פניו נחשב הדבר כאילו הרגוהו ופעמים רבות מגיעים בעקבות כך לידי חילול הי. אדם העושה זאת אין לו כפרה ואין לו חלק לעוה"ב עד שיפייס את המתבייש באותו מקום ולפני אותם אנשים שבפניהם נשפך דמו, רח״ל.

ידוע שפרשה זו מדברת על הרהורים רעים, לכן ציוונו הקב״ה לעשות התשובה בצנעא, בכדי שהחוטא כשחוזר בתשובה לא יתבייש. ישנם צדיקים שאינם נותנים שיתבזה ח״ו שום בר ישראל לא על ידם ולא ע״י אחרים.

מספרים שבאותה עיר שבה חי רבנו שמואל אליעזר זצ״ל (המהרש״א הקדוש), לא היו מכירים בו כי הוא אדם גדול בתורה, אלא היו מבזים אותו מפני שהיו שערות ראשו ארוכות יותר מדי, וחשבוהו כאחד המשוגעים ח״ו, ולא הרגיש אפילו אחד מתושבי העיר את גדולתו ומעלתו של הצדיק, רק אשתו ידעה הכל ושמרה את זה בסוד.

בזמן שהוציא לאור את הפירוש על כל הש״ס היה כותב רק בלילות, והיה לו חבל קשור בתקרה, וכשהיה יושב בלימודיו היה קושר את הקצה השני של החבל בשערות ראשו, שאם במקרה באמצע לימודו ינמנם קצת וירד ראשו קצת, יהיו נסחבות שערות ראשו ע"י החבל שקשור בתקרה ומיד היה מתעורר. כל זה עשה בינו לבין עצמו כדי שלא יישן לילה שלם עד כי גמר את פירושו על כל הש"ס. רק ביום היה ישן כשלוש שעות.

באותה העיר היה בית כנסת גדול, ושמש בית הכנסת היה ירא שמים גדול, ומנהגו היה לבוא לבית הכנסת בכל חצות לילה, סוגר את הדלת עליו, מחלק את התהילים לשבעה פרקים ועל כל פרק היה עושה הקפה לתיבה באופן שבכל לילה היה עושה שבע הקפות עד גמר התהילים, וממעשיו לא ידע אף אחד.

והנה פעם אחת קפצה על השמש שינה חזקה ופתאום בא אליו איש אחד גבוה ומלבושו מלבוש מלכים והקיץ אותו. שאל אותו: "בבקשה, תראה לי איפה גר המהרש״א"’". השמש קם בזריזות, הראה לו את הבית וחזר לביהכ״נ. הוא הסתכל בחלונות לבדוק כיצד נכנס האיש הזה אך לא מצא פתח פתוח, וחשב שאולי שכח לסגור את הדלת.

בלילה השני סגר היטב את הדלתות והחלונות וישב ללמוד כמנהגו ושוב נרדם. והנה נכנס איש לא גבוה, אבל יפה תואר ויפה עיניים ומלבושו מלבוש מלכים, והקיץ את השמש. שאל אותו: "בבקשה, איפה גר המהרש״א?". שוב קם השמש והראה לאיש המסתורי את בית המהרש״א. כשחזר שוב בדק מאיפה נכנס האיש ולא ידע ולא מצא.

בלילה השלישי שוב בא השמש לביהכ״נ, וקודם שיתחיל ללמוד סגר היטב את הדלתות והחלונות שלא יוכל אף אחד להיכנס, ושוב הרגיש שבאמצע הלימוד יורדת עליו שינה מתוקה מאוד מיד התחיל לקפוץ ולרקוד, רחץ פניו, אך עם כל זה לא עלה בידו להתגבר על השינה והוא נרדם. והנה בא איש לבוש עור ואבנט במותניו והקיץ אותו. שאל אותו: "אתה יודע איפה גר כאן המהרש״א?" השמש הסתכל בו בעוז ובגבורה ושאל אותו: "מי אתה? איך נכנסת לכאן? הרי סגרתי היטב את הדלתות והחלונות. אני לא אראה לך את בית מהרש״א עד שתאמר לי מי אתה!"

ענה לו האיש: "אגיד לך. בלילה הראשון שנכנס לכאן האיש הגבוה היה זה שאול המלך. בלילה השני היה זה דוד המלך ואני הוא אליהו הנביא. דע לך, שבשמים עוד לא נגמר משפטו של שאול המלך משום שרדף אחרי דוד. כעת אמר הקב"ה להודיע הדבר למהרש"א הקדוש וכפי שיפסוק יקבלו זאת גם בית דין של מעלה. ועתה תהיה זהיר מאוד שלא תגלה זה הסוד לשום אדם כי אם תגלה- באותו יום תמות!" ומיד נעלם ממנו אליהו הנביא. השמש התחיל לחשוב מחשבות איך האיש הזה כל כך מבזים אותו והנה הוא אחד מיסודי עולם, ואין איש יודע על כך וחושבים אותו למשוגע ח״ו?

"איני יכול לסבול זאת עוד!" – אמר השמש בלבו – "כדאי לי למות לכבוד הצדיק הזה ולא יתבזה ע״י הבריות!". בבוקר לאחר התפילה הלך אצל רב העיר ואסף שם מניין רבנים וסיפר להם הכל. עוד אמר: "הראיה לזה, שאליהו הנביא אמר לי שבאותו היום שאגלה את הסוד אסתלק מן העולם. ואני קיבלתי לפני עדה קדושה שברצוני הטוב אני הולך לבית עולמי בתנאי שתיזהרו מאוד ותזהירו את הקהל מפני קדושת המהרש״א הקדוש!" וכן היה. בעת שגמר את דבריו מיד נפל ומת במקום.

וכתב המהרש"א (סנהדרין יא.): ביטול תורה הוא עוון חמור, אבל לבייש אחד מישראל לא תהא כזאת עבירה בישראל, וטוב לבטל תורה מלבייש בן ישראל.

אשריהם של קדושי עליון המוסרים עצמם על קדושת ה׳ בכדי שלא יתבזה שום אדם מישראל (אור דניאל).

כמה עולה הכנסת ספר תורה?

סעודת המצווה

בסיום סיום הכנסת ספר התורה, מבוצעת סעודת מקורית לרגל הכנסת ספר התורה להיכל. סעודה הנל נחשבת כסעודת מצווה. מידי פעם גם מקבלים רק את הסעודה בשיתוף בסיס חנוכת ביתנו למוסד הכנסת, או אולי בעזרת סעודת הילולא לזכרו ששייך ל מת, שלזכרו מוכנס ספר התורה לדירתך החדרת.

 

בסעודת המצווה פשוט שרב מקום החדרת או לחילופין תלמיד מוצדק את אותם מעוניין לכבוד התורה.

כמה זמן לוקח לכתוב ספר תורה?

לקריאה אחר

גבריאל ציננער, נטעי גבריאל הנהגות וסדר החליטה לחוקק עיתון אומנות מיוחדת, תשנ"ח

ספר תורה קטן מחיר טוב

ויקישיתוף פרסום וקבצים על החליטה לחוקק ספר אומנות בוויקישיתוף

מבנה כנסת ישראל ספר מקצוע מיוחד באתר של מכון אות

עיתון תורה הוא למעשה מגילת קלף שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת עיתון בראשית ועד סוף עיתון דברים. רק את ספרי התורה מחזיקים בשטח קודש שבבית כנסת ישראל. טקסט מלאכה נתפס לתשמיש הקדושה הקדוש באופן ספציפי ביהדות, ונוהגים שבה כבוד יקר והידור גדול מאוד. בשמחת מלאכה, שבה מסיימים את אותן קריאת התורה, מחבבים לרקוד יחד עם ספרי התורה.

 

מידע נושאים

1 כתיבת טקסט מקצוע מיוחד

1.1 הקלף

1.1.1 שרטוט

1.1.2 תפירה

1.1.3 קלף משוח

1.2 כתב סת"ם

1.3 כשר הכתיבה

2 תיוג

3 תיקונים בספר תורה

3.1 חק תוכות

3.2 מקום תיקון שכתוב

3.2.1 מבחינה טכנית

3.2.2 מבחינה הלכתית

4 מסורת טקסט התורה

4.1 עיבודים במסורות

5 סגנון ייחודי עיתון התורה

5.1 עיטור ספרי התורה

6 קדושת ספר התורה

6.1 עיתון עבודה שנפל

7 קריאה בספר התורה

8 מצוות יצירת עיתון עבודה

8.1 המצווה של יצירת עיתון מקצוע מיוחד למלך

9 המצווה הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים

מספר הכנסת טקסט מקצוע מיוחד

11 ספר התורה העתיק בייחוד

12 ראו גם

13 המלצות חיצוניים

26 הערות כאילו לא חשובים

כתיבת עיתון מלאכה

תכנון שכתוב האחרון בספר התורה בקלף משורטט.

הקלף

 

אצבע לספר תורה מחיר

בשביל לעצב את אותו עור אמיתי הבהמה לכתיבה, יש לעבדו. העיבוד יוצאים אליו דרך הענקת העור בסיד עד במשאב את אותה (כעפצים) השואב מצד הזרוע את אותן הנוזלים שעשויים להתרחש בה, ובדרך זו עורינו יהיה מסוגל לקרות תקופות ואפילו לא להירקב. העיבוד בסיד נולד הנהוג רוב קהילות מדינה, ועיבוד בעפצים נוהגים באופן ספציפי בתוך יהדות תימן.

מכירת ספר תורה

השינויים העדיפים אחת בלבד אחר גלילי העיבודים: בעיבוד בסיד: עורינו כמעט וממש לא נמלח, והסיד נולד כמעט המשאבים היחיד המשתתף בעיבוד. הקלף העובר עיבוד משמש הינו לבן וקשה, והאותיות שנכתבות על הפרקט ניזוקות במגע בעזרת את המים. בעיבוד בעפצים: המלח והקמח יכולים להיות כלים חיוניות להצלחה בעיבוד, הקלף משיג גוון חמימות ומרקמו יותר מכך מבריק, והאותיות הנכתבות הוא צריך ניזוקות לא ממש במגע בשיתוף מים.

העיבוד יהיה לשמה, ואם לא עיבדו לשמה, פסול.

 

שרטוט

הקלף יהיה משורטט לפני הכתיבה, ואם עוצב ללא שרטוט פסול. את אותן השרטוט עושים יחד מרצע, ומצווה מבין המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט אינה יהיה לשמה. מנין השורות הוא 42 ומנהג תימן 51, ומוסיפים וכו' שרטוט מתחת לשורה האחרונה ומהצדדים.

 

הכתיבה מבוצעת זה שגגי הכתוב נוגעות בשרטוט. עלינו להיזהר אינם לספר שלושה אותיות מחוץ לשרטוט, ואם כתב בדיעבד בגדול מילה מבחוץ לשורה בהמשך בשבילה – הזו כשרה. שבו שמו שיצאו שלו שני סמלים חיצוניים לשיטה שלילי. יצאה אות רק אחת עד מדי בלוח ה' מבחוץ לשיטה – חוקי.

תפירה

לאחר הכנת האותיות אודות הקלף, תופרים את אותה היריעות אותם לזו יחד עם גיד. התפירה צריכה לשהות לשמה.

 

את היריעה המקדימה והאחרונה תופרים לעץ החיים.

 

קלף משוח

בדורות האחרונים נתעוררה השאלה כאשר מותר למשוח רק את הקלף בשכבת ציפוי המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. דרך משיחה את זה מתייפה הקלף, והכתיבה באחריותו פשוטה ומהירה יותר מזה, אולם נחלקו האחרונים אם עלינו במשיחה הנל חציצה רק אחת הדיו לקלף. שו"ת חלל מאירות פסק שמצווה והידור לספרא בעניין קלף משוח,

שרוב נוסף לייפות אחר הכתב אינה חוצץ. אך אפילו לשיטה זאת מוטל עלינו להיזהר לא למשוח משיחה עבה מהמחיר הריאלי, העלולה ברבות בעתים להתפורר ולבקע רק את הכתוב הנמצא על גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה מהווה חציצה 1 הדיו לקלף, וזאת הסיבה  שחיות או לחילופין כשיקלפו אחר המשיחה הדיו יפול- המעצב רע, אבל או אולי הדיו עובר להתגורר בידי המשיחה ונספג בקלף- המעצב כשר.

 

בעצם, לכתחילה מוטל עלינו להחמיר ואפילו לא למשוח את אותן הקלף[3], ברם בסקטור שיש עיתון משוח, מותר לקרוא שבה ולברך עליו[4].

 

כתב סת"ם

עיצוב מקורי סימנים היוצר הסת"ם, במהלך שיטת בית המגורים יוסף

Postscript-viewer-shaded.png סכום מורחב – הביא לפרסום סת"ם

Postscript-viewer-shaded.png מחירה של מורחב – דיו סת"ם

כתב סת"ם הינו הביא לפרסום בה משתמשים לכתיבת ספרי תורה, מגילות, מזוזות ותפילין. נכתב ע"י משמש הוא למעשה את סופרי הסת"ם ונכתב שיטה קנה או גם נוצה בדיו סת"ם על גבי קלף. לכתב הסת"ם הדירה מרובעת אופיינית, והאינסטלטור מעוטר בתגים מעבר אותיות מסוימות. ערך הינו אינן מפוסק או גם מנוקד. רשומים נלווה הסוגים של כתב ראשיים, כתב אשכנזי וכתב ספרדי.

 

הלכה למשה מסיני זו שחשוב לספרא את אותם הסת"ם בדיו. החוקים של דיו הסת"ם מרובים יכולים להיות, אך שתי הטענות העיקריות לדיו הסת"ם הנישות שחרוּת וקיום לנצח. הדיו עלול מפיח להבת נר, שרף אילן, מיהו עפצים, גומא וממרכיבים נוספים.

 

ריקבון פשוט הנקרא הקלף או אולי הדיו עלול להעלות בדרגה ספר מקצוע החוקים של לכתוב מלאכה שלילי, עקב דהיית מילים או סימני אלפבית, או שמא שחיקת הדיו מבין הקלף. טקסט מקצוע כה דינו גניזה.

דיני הכתיבה

Postscript-viewer-shaded.png עלות מורחב – יצירת ספרי אומנות, תפילין ומזוזות

דיני העבודה והכתיבה של עיתון התורה הם המורכבים והחמורים במיוחד אדם תשמישי הקדושה ביהדות. הכנת עיתון התורה מתבצעת בידי כל מי שהוכשר לתופעה זו סופר, הקרוי ביותר סת"ם. טקסט התורה עשוי להיפסל מפני בעיות מגוונות שהנפוצות שבם הנן טעות בכתיבה, מילה חסרה או אולי מיותרת אם מילה שכתובה אם וכאשר איננו אמין. בספר מקצוע מיוחד פסול להבין כל הפוסקים אין לפנות בציבור, ובא בחשבון לתקנו או לחילופין איך רצוי. בהתאם ל הרמב"ם ישנו עשרים תוספים שפוסלים את אותן טקסט התורה, ואם אחד מהם יש שבה, הנו נתפס "כחומש מן החומשין שמלמדין שבהן התינוקות שלא קיימים בתוכה קדושת עיתון עבודה שלא קורין בו ברבים"[5].

אדם המנהגים המקובלים היום בעריכת טקסט מקצוע הוא למעשה ווי העמודים, ולפיו על כל עמודה בספר מתחילה מגיעות ו', מלבד 10 עמודות המסומנות בראשי התיבות בי"ה שמ"ו.

 

תיוג

 

ספר מקצוע מיוחד ערך ספרדי מתויג

מומלץ לתייג רק את האותיות "שעטנז גץ" ארבעה תגים מעל כל אות (ראה תמונה) ולפי הקבלה חיוני לתייג גם את אותם שכתוב "בדק חיה" תג אחד מעל כל אות. ואותיות "מלאכת סופר" לא מומלץ לתייג.

 

סגנון ייחודי התג הנפוצה זאת קו שעולה מגג האות, ובראשה עיגול, ואם עשה את אותם התגים נעדר ראש, כשרים.

 

בתגים לא רצוי את אותה הפסול "חק תוכות", ומסיבה זו או לחילופין נדבקו התגים מותר להפרידן.

 

נכונה להדגיש לקראת התיוג: "אני מתייג אליו קדושת עיתון תורה", ולפני תיוג בטבע השם: "לשם קדושת ה'", אבל אחרת אמר החוקים של אך לא מעכב.

 

מיקום שלושת התגים: הכתוב ש' ע' ט' : אל מעבר הראש השמאלי. שטח התג היחיד: בשליש השמאלי מסוג האות.

 

מצווה מן המובחר לתייג יחד דיו שהיא ס"ת, נוני או גם תייג בעט רפידוגרף גם חוקי, למרות שהתיוג יוצא לא הרבה דהוי. צריך עטים כשרים[6], ויש מקום אינו כשרים.

 

עד חסרים תגים וגילו אותו באמצע קריאת התורה, לא כדאי לגשת טקסט תורה את כל, וקיים לתקנו לאחר מכן. ואם אין תגים כל, שלא קיימת טקסט מלאכה רק את, הצבע מקצוע עכשווי בדיעבד ומותר לקרא בה ולברך על הפרקט.

 

עיבודים בספר מקצוע מיוחד

בפתח שלילי בספר מקצוע, כמו שחסירה אות עד יתירה אות, או לחילופין שהאות ממש לא כתובה כהלכתה מותר לתפעל, כי בספר מקצוע מיוחד שלא חיוני שהכתיבה תראה כסדרה כתפילין ומזוזות. ואם בפתח הפסול בראשם קריאת התורה מוציאין עיתון אומנות מיוחדת את אותן.

 

או לחילופין כאן פיסוק פעם האותיות, אם שונה צורתה ונראית כשתי תווים כגון: מ' שנפסקה במרכז ונראית כמו סמלים כו, מוציאין טקסט מקצוע מיוחד את כל, ואם לא השתנתה צורתה יש להמנע מ לשטוף את אותן הצבע עבודה, ויתקנו עם תום הקריאה.

 

חק תוכות

או שמא האות נוצרת בדרך של מחיקה ואפילו לא שיטה כתיבה על כל שלביה, היא הוא "חק תוכות" והאות פסולה, כגון עוצב ו' בתחום י' אסור לגרד אחר חלקו התחתון הנקרא הו' על מנת שיהיו י', כי שהי' נתהוותה דרך מחיקה ולא תוך כדי כתיבה. זה בטח נחכים מהפסוק "וכתב בשבילה עיתון כריתת" (דברים כ"ד א') ודרשו חז"ל: "וכתב ואין זה חקק" (גיטין כ' ע"א). וכמו שכך ההלכה בגיטין, הוא למעשה בית הדין כמו כן להגיד עבודה.

 

הפסול "חק תוכות" חל פעם אחת או לחילופין מתחילתה האות לא נכתבה בהמשך, 1 שאות אחת נדבקה לחברתה ואיבדה צורתה, ובין שנפלה טיפת דיו בנושא האות וקילקלה את אותם צורתה, ובין אם נכנסה אות אחת לתוך חברתה ואיבדה צורתה (כגון אות ל' שנכנסה אל הך' שמעליה והך' נראית כאות ה').

נדבקה אות לחברתה באופן שלא השתנתה צורת האות, מותר להפריד ביניהם שלא בזה "חק תוכות".

 

אופי שיפור האותיות

מההבטים טכנית

מגרדים את האות אבל עם תום שהתייבשה, יחד סכין גילוח, או שמא עם מחק חשמלי.

 

מההבטים הלכתית

או גם איבר מהאות נדבק בגוף האות כמו שנדבק חלקו הימני מסוג הא' בגוף הא', אודות הסופר לעצור את אותם צורת הא' ורק בהמשך לגרד. ואם הוא קרה פעם לו דרך כתיבת תכנים איננו ימשיך לכתוב רק את הי' השמאלית השייך הא', בגלל ש מה שנכתב לאחר הדיבוק צריך לגרד.

 

אות שנכתבת בפעם אחת כמו למשל ו' או גם נפסלה ממש לא יספיק שלא יהיה את אותה צורתה ולתקן, אלא גם חשוב מאוד למחוק את כל האות ולתקן.

 

אות שנכתבת בשתי פעמים כגון מ', וכתב רק את החלק הבכור (הכ') בכשרות, ואת החלק כתבה הבאה (הו') בפיסול, כמו שחלקה נוסף הנקרא האות נדבקה לחלקה הבכור ונפסלה, משאיר את אותה מהו שחיבר בכשרות (הכ'), ומוחק אחר הו' השמאלית שנכתבה בפיסול, ומתקן.

 

נפלה טיפת דיו בדבר האות, לחוש הב"ח וקסת הסופר חיוני למחוק את אותו האות ואחר זה לתפעל, ולדעת השו"ע והמשנה ברורה די שלא יהיה את כל האות מצורת ולתקנה.

 

עד נדבקו שני סימבולים, דוגמת שהאות העיקרית נכתבה בכשרות והאות השנייה נדבקה לראשונה ואיבדו צורתן ונראות כאות יוצאת דופן כגון נ ו שנדבקו בחלקן התחתון ונראות כט', מוחק את אותה האות השמאלית, ומבטל את כל צורתה השייך האות המקדימה ומתקן.

 

כשרות ספר התורה

בנוסח עיתון התורה, במילים ובאותיות, ישנה אמונה ישנה מושלמת, העוברת מדור לגור בעם ישראל. בנוסף בגלות הארוכה שהחו לו בעבר תוך שימוש ארץ, במדינה פוזר בכדור הארץ ורחוקות, נוסח ספרי התורה בקהילות היהודיות כקהילות אשכנז, מדינות האסלאם ותימן נשאר מוגדר (למעט עדכונים בודדים, כדלקמן), את זה האף העתקות שונות ומשונות במשך מאות רבות של שנה ספר 5. גם כן במסורת הטעמים והנקודות כמעט ואפילו לא נפלו תיקונים. לשימור זה תרמה רבות ההלכה המייחסת משקלה של ענקית לדיוק נוסח עיתון התורה, הקובעת כי טקסט מקצוע שחסרה אותה בגדול אות פעם אחת, או לחילופין נוספה בתוכה אות פעם אחת, ובנוסף גם אות הנל אינם משנה את פירוש המילה- טקסט התורה שלילי. וכן נפסקה הלכה, שלא קיימת להשהות ספר עבודה שיש להן טעות בהרבה משלושים יום שלם, אפילו יתוקן או לחילופין יגנז.

 

שיפורים במסורות

ספר תורה להשאלה

האף הדיוק הכמעט מקיף בכתיבת ספרי התורה מסוג הקהילות המיוחדות, עקב הגלות נפלו תיקונים מעטים אחת בלבד המסורות המגוונות בנוסח התורה.

 

בראשית, ט', כ"ט: בספרים האשכנזיים והספרדים כתוב "וַיְהִי כָּל יְמֵי נֹחַ" ואילו בספרים התימניים כתוב "וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי נֹחַ".

ויקרא, ז', כ"ח: לאורך המסורת הרווחת בפסוק כ"ח מתחילה פרשה פתוחה, ולמסורת התימנים ומסורות שונות ומשונות, הפרשה מראש קודם לכן, בפסוק כ"ב.

דגשים, כ"ג, ב': בספרים הספרדיים רוב הספרים שכתב האשכנזיים כתוב "פְצוּעַ דַּכָּה", בה'[7]. לחילופין במסורת תימן, ולמנהג חסידות חב"ד[8] כתוב "דכא", בא'.

עיצוב מקורי ספר התורה

ספר תורה זול

עיתון עבודה כמנהג הספרדים, אל תיק מהודר

 

ספר אומנות מיוחדת כמנהג האשכנזים, גלול על עצי פעילות, מדירה החדרת גלוקנגאסה בקלן.

בנושא צורתם ומראיהם הנקרא ספרי התורה ישנם משני דקורטיבים עיקריים:

ספר תורה תימני או אשכנזי וגם ספרדי

עיתון מקצוע מוכנס לתוך תיבה עגולה מעוטרת ("תיק"), כש נפתחת כדלת ומגילת הקלף מועברת מחלק האדם להפריד הבא לקראת קריאתה. התיבה, בנוייה הרבה מסוג עץ, נוני מעוטרת בשלל עיטורים, כבר החל מבדים וכלה במתכות יקרות ככסף וזהב. סגנון נולד שיכול להבין במרבית קהילות יהדות המזרח, בקיצור בשאר אזורי הקהילות הנפוצות במזרח התיכון ומזרחה משם ובפרט במצרים, בישראל (למעט בקרב האשכנזים), בסוריה, בעיראק,

בתימן, באיראן, בבוכרה, באפגניסטן ובהודו. הוא יכול להבין כמו כן בחלק המזרחי מסוג צפון אפריקה כלומר לוב, תוניסיה ובנוסף גם מקום פנוי מאלג'יריה. ברחבי אירופה סוג הוא ייחודי יותר מזה וזה מבין באופן חלקי באוויר טורקיה והבלקן, במיוחד בקרב בני העם היהודי הרומניוטים, כמו כן בידי יהדות גאורגיה כי אם שבחלק מהקהילות גאורגיה (כגון: קהילות קולאשי, כותאיסי, אוני ועוד) רצוי עמודי מעץ חיוניות היוצאים מתחתית התיבה.

עיתון התורה גלול על מוטות מסוג עץ המכונים "עצי חיים" ונעטף בבד קטיפה מעוטר ("מעיל"). צבע נקרא מוןמחה בייחוד בעולם, הנן אצל יהדות אשכנז והן של יהדות איטליה וכן שבין מרבית הקהילות הספרדיות השייך אירופה, עם טורקיה, הבלקן והקהילות הספרדיות מסוג מלווה אירופה (כגון היישוב, תל אביב ועוד). חוץ מזה רשומים ספרים הם בחלקה המערבי מטעם צפון אפריקה, במרוקו ובחלק מאלג'יריה.

עיטור ספרי התורה

אחר ספרי אומנות מיוחדת בתוך תיק (הסגנון המרכזי שהוזכר) מקובל לכנות "ספרי מלאכה ספרדיים" כל עוד הספרים העטופים ב'מעיל' (הסגנון השני) מכונים "ספרי מקצוע מיוחד אשכנזיים". כינויים יכולים להיות יכולים להיות כוללניים ואינם מדויקים, למעשה, שכן אפי' שאצל האשכנזים הסגנון הבא הוא למעשה עומד על נטול, כלל ייחודי רק ליהודי אשכנז ומשמש וגם קהילות ספרדיות באזורי המגורים של יודעי דבר.

 

ספר תורה קטן מחיר

לספרי התורה שאינם חרדיים קישוטים וכלים רבים כגון: "כתר", "רימונים", "מגן" ו"אצבע" המורה לקריאה בתורה. את תיקי הספרדים הספרדים מקובל שמצויים בכסף וזהב, ולעטרו במטפחות מבד מקצועי.

 

 

חילוץ ספרי תורה שהתבלו במי השיטפונות השייך סופת ההוריקן קתרינה בניו אורלינס, לואיזיאנה, באוגוסט 2005. ספרי התורה הובלו לקבורה זמנית ונקברו שוב פעם בניו אורלינס אך במרץ 2006.

כתיבת אשר כתוב האחרונות בספר התורה בקלף משורטט.

בשביל לתכנן את כל עור סקי הבהמה לכתיבה, חיוני לעבדו. העיבוד נעשה אפשרות הענקת עורינו בסיד או עם חומר את אותו (כעפצים) השואב מבין העור שלנו רק את הנוזלים הכדאיים אותה, ועל ידי כך העור יהיה יכול לצלוח החיים ולא להירקב. העיבוד בסיד נולד הנהוג במרבית קהילות ישראל, ועיבוד בעפצים מקובל בעיקר בין יהדות תימן.

השינויים הקריטיים אחת בלבד נוסף סוגי העיבודים: בעיבוד בסיד: עורינו עפ"י רוב ושאינם נמלח, והסיד זה עפ"י רוב החומר העיקרי המשתתף בעיבוד. הקלף העובר עיבוד הוא למעשה הינו לבן וקשה,

והאותיות שנכתבות על הפרקט ניזוקות במגע שיש להן את המים. בעיבוד בעפצים: המלח והקמח מהווים מכשירים חיי אדם להצלחה בעיבוד, הקלף משיג גוון חמימות ומרקמו יותר מכך מבריק, והאותיות הנכתבות על גביו ניזוקות קלוש במגע בעלי של מים.

ספר תורה למכירה

העיבוד יכול להיות לשמה, ואם לא עיבדו לשמה, שלילי.

שרטוט
הקלף יוכל להיות משורטט לצורך הכתיבה, ואם נבנה חסר שרטוט רע. את השרטוט יערכו בעזרת מרצע, ומצווה מתוך המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט אינה אמור להיות לשמה. מנין השורות הוא למעשה 42 ומנהג תימן 51, ומוסיפים וכו' שרטוט מתחת לשורה האחרונה ומהצדדים.

הכתיבה מתנהלת באופן זה שגגי אשר כתוב נוגעות בשרטוט. יש צורך להיזהר לא לכתוב שלושה אותיות מבחוץ לשרטוט, ואם היוצר בדיעבד אפילו מילה מבחוץ לשורה בעתיד הקרוב בשבילה – היא כשרה. בכל שיער שמו שיצאו שלו שני אותיות מבחוץ לשיטה פסול. יצאה אות רק אחת או גם ממחיר השוק בכל שיער ה' מבחוץ לשיטה – חוקי.

תפירה
בסיומה של עבודות הכתוב על הקלף, תופרים את היריעות אותם לזו יחד עם גיד. התפירה יכולה להיות לשמה.

את אותם היריעה הראשונית והאחרונה תופרים לעץ חייהם.

קלף משוח
בדורות האחרונים נתעוררה השאלה כאשר מותר למשוח את כל הקלף בשכבת ציפוי המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. בדרך של משיחה אותם מתייפה הקלף, והכתיבה אודותיו נוחה ומהירה בהרבה, אולם נחלקו האחרונים למקרה עליכם במשיחה בכל זאת חציצה אחת הדיו לקלף. שו"ת חלל מאירות פסק שמצווה והידור לכתוב על אודות קלף משוח, שכל נוסף לייפות את הכתב לא חוצץ. ברם גם לשיטה אותם יש להיזהר אינן למשוח משיחה עבה ממחיר השוק,

העלולה ברבות בעתים להתפורר ולבקע את אותו שכתוב הנמצא על גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה הוא חציצה בין הדיו לקלף, ומיכוון שכך או לחילופין כשיקלפו את אותה המשיחה הדיו יפול- הספר פסול, אולם או גם הדיו מעתיק את מקום מגוריו בידי המשיחה ונספג בקלף- מעצב השיער חוקי.

באופן מעשי, לכתחילה חיוני להחמיר ובכלל לא למשוח את כל הקלף[3], אך במקום שקיימת טקסט משוח, מותר להתקשר בו ולברך עליו[4].

היוצר סת"ם

בית לספר תורה מחיר

עיצוב תוים כתב הסת"ם, בתקופת דרך הבית יוסף
Postscript-viewer-shaded.png עלות מורחב – נכתב ע"י סת"ם
Postscript-viewer-shaded.png תעריף מורחב – דיו סת"ם
היוצר סת"ם הוא חיבר בו משתמשים לכתיבת ספרי אומנות, מגילות, מזוזות ותפילין. היוצר נקרא הוא למעשה את אותם סופרי הסת"ם ונכתב באמצעות קנה אם נוצה בדיו סת"ם בעניין קלף. לכתב הסת"ם המבנה מרובעת אופיינית, והאינסטלטור מעוטר בתגים הצלחת סימבולים מסוימות. הביא לפרסום הוא לא מפוסק או שמא מנוקד. ממוקמים משני הסוגים של הביא לפרסום עיקריים, הביא לפרסום אשכנזי וכתב ספרדי.

הלכה למשה מסיני זו גם שנחוץ לכתוב אחר הסת"ם בדיו. תקין דיו הסת"ם מרובים אלו, אולם 2 הדרישות העיקריות לדיו הסת"ם הן כדלקמן שחרוּת וקיום לנצח אותם. הדיו יוכל מפיח להבת נר, שרף אילן, האדם עפצים, גומא וממרכיבים קליינטים.

הזנחה טבעי מטעם הקלף עד הדיו עלול להעלות בדרגה ספר אומנות כשר להגיד תורה שלילי, עקב דהיית תווים או גם אותיות, אם שחיקת הדיו מן הקלף. טקסט תורה מאוד דינו גניזה.

תקין הכתיבה
Postscript-viewer-shaded.png מחיר מורחב – יצירת ספרי מקצוע, תפילין ומזוזות
דיני הפרויקט והכתיבה של עיתון התורה מהווים המורכבים והחמורים במיוחד אדם תשמישי הקדושה ביהדות. כתיבת טקסט התורה נעשית ידי מיהו שהוכשר לזה ביותר, שנקרא מאוד סת"ם. ספר התורה יהיה יכול להיפסל מפני ש תקלות שונות ומשונות שהנפוצות שבהם גם טעות בכתיבה, מילה חסרה או שמא מיותרת עד מילה שכתובה אם וכאשר אינה אמין ומקצועי. בספר מלאכה פסול לדעת מרבית הפוסקים לא כדאי לעיין ב בציבור, ויש לא מעט לתקנו אם העובדות רצוי. לפי הרמב"ם כדאי עשרים דגשים שפוסלים את אותן טקסט התורה, ואם אחד מהם קיימת בתוכה, זה נחשב "כחומש מתוך החומשין שמלמדין בם התינוקות שאסור אותה קדושת עיתון אומנות מיוחדת שלא קורין שבו ברבים"[5].

אף אחד לא המנהגים הפופלאריים כעת בהכנת ספר עבודה נולד ווי העמודים, ולפיו בכל עמודה בספר מתחילה מגיעות ו', חוץ חמש עמודות המסומנות בראשי התיבות בי"ה שמ"ו.

טקסט מלאכה נכתב ע"י ספרדי מתויג
חשוב מאוד לתייג את אותה אשר כתוב "שעטנז גץ" 4 תגים מעל כל אות (ראה תמונה) ולפי הקבלה חשוב מאוד לתייג בנוסף את הכתוב "בדק חיה" תג אחד מעל כל אות. ואותיות "מלאכת סופר" לא כדאי לתייג.

עיצוב מקורי התג ההגיונית זוהי קו שעולה מגג האות, ובראשה עיגול, ואם עשה את אותה התגים ללא כל ראש, כשרים.

בתגים אין את אותן הפסול "חק תוכות", ומשום כך או נדבקו התגים מותר להפרידן.

מכירת ספרי תורה

נכונה להדגיש לקראת התיוג: "אני מתייג אליו קדושת טקסט תורה", ולפני תיוג ביקום השם: "לשם קדושת ה'", אך זרה אמר החוקים של עדיף שלא יהיה מעכב.

מקום שלושת התגים: אשר כתוב ש' ע' ט' : אל מעבר הראש השמאלי. דירוג התג היחיד: בשליש השמאלי מסוג האות.

מצווה מצד המובחר לתייג שיש להן דיו המתקיימות מטעם ס"ת, אולם עד תייג בעט רפידוגרף גם כן כשר, שום שהתיוג יוצא במקצת דהוי. צריך עטים כשרים[6], וישנו לא כשרים.

או חסרים תגים וגילו את הפעילות בראש קריאת התורה, יש להמנע מ להוציא טקסט מקצוע את, ויש לא מעט לתקנו בהמשך. ואם אסור תגים כל, שאין טקסט מקצוע את אותן, הספר מלאכה עכשווי בדיעבד ומותר לקרא אותה ולברך אודותיו.

תיקונים בספר אומנות מיוחדת
עכשיו רע בספר אומנות מיוחדת, כמו למשל שחסירה אות או אולי יתירה אות, אם שהאות ממש לא כתובה כהלכתה מותר לסדר, היות בספר מקצוע מיוחד אינן ראוי שהכתיבה תראה כסדרה כתפילין ומזוזות. ואם קיים הפסול בראשם קריאת התורה מוציאין עיתון מקצוע אחר.

אם בפתח פיסוק פעם אחת הכתוב, עד התקדם צורתה ונראית כשתי סימבולים כגון: מ' שנפסקה בראשם ונראית לדוגמה מילים כו, מוציאין טקסט אומנות מיוחדת את אותו, ואם לא השתנתה צורתה יש להמנע מ להוריד את אותם מעצב השיער עבודה, ויתקנו לא לפני הקריאה.

חק תוכות
או שמא האות נוצרת בעזרת מחיקה ושאינם תוך כדי כתיבה על כל שלביה, הרי הוא למעשה "חק תוכות" והאות פסולה, כמו למשל עוצב ו' בסקטור י' אסור לגרד את אותם חלקו התחתון הנקרא הו' בכדי ש י', מפני שהי' נתהוותה בדרך של מחיקה והוא לא בעזרת כתיבת תכנים. הוא נרכוש יידע מהפסוק "וכתב לעוזרת טקסט כריתת" (דברים כ"ד א') ודרשו חז"ל: "וכתב ולא חקק" (גיטין כ' ע"א). וכמו שכך ההלכה בגיטין, הוא למעשה המשפט וגם לכתוב מקצוע מיוחד.

הפסול "חק תוכות" חל 1 עד מתחילתה האות איננו נכתבה בהמשך, בין שאות בודדת נדבקה לחברתה ואיבדה צורתה, ובין שנפלה טיפת דיו על אודות האות וקילקלה אחר צורתה, ובין או גם נכנסה אות אחת לתוך חברתה ואיבדה צורתה (כגון אות ל' שנכנסה אל הך' שמעליה והך' נראית כאות ה').

נדבקה אות לחברתה באופן שלא השתנתה סגנון האות, מותר להוריש ביניהם שאין בו בזה "חק תוכות".

בית מגורים תיקון הכתוב
מבחינה טכנית
מגרדים את אותם האות בעיקרם בסיום שהתייבשה, יחד עם סכין גילוח, אם בעלי מחק חשמלי.

מהיבט של הלכתית
או לחילופין איבר מהאות נדבק בגוף האות כגון שנדבק חלקו הימני מסוג הא' בגוף הא', על אודות הסופר לבטל רק את סגנון ייחודי הא' ורק להבא לגרד. ואם נקרא יצא לנכס תוך כדי כתיבה על כל שלביה שלא ימשיך לומר את הי' השמאלית מסוג הא', היות מה שנכתב עם תום הדיבוק מומלץ לגרד.

ספר תורה אשכנזי למכירה

אות שנכתבת בפעם אחת כמו למשל ו' או אולי נפסלה שלא מספיק לחסוך את אותן צורתה ולתקן, אלא ראוי למחוק את אותם האות ולתקן.

אות שנכתבת בשתי פעמים כגון מ', וכתב אחר החלק ה-1 (הכ') בכשרות, ואת החלק נוסף (הו') בפיסול, כמו שחלקה הבא מטעם האות נדבקה לחלקה הראשוני ונפסלה, משאיר את אותה הדבר שכתב בכשרות (הכ'), ומוחק את אותו הו' השמאלית שנכתבה בפיסול, ומתקן.

נפלה טיפת דיו בעניין האות, להרגיש הב"ח וקסת הסופר חשוב למחוק את אותה האות ואחר באיזה אופן לתפעל, ולדעת השו"ע והמשנה ברור מספיק לחסוך את אותו האות מצורת ולתקנה.

עד נדבקו שתי אותיות, כמו למשל שהאות העיקרית נכתבה בכשרות והאות השנייה נדבקה לראשונה ואיבדו צורתן ונראות כאות יוצא דופן כמו נ ו שנדבקו בחלקן התחתון ונראות כט', מוחק אחר האות השמאלית, ומבטל רק את צורתה ששייך ל האות הראשונית ומתקן.

כשרות טקסט התורה
בנוסח ספר התורה, במילים ובאותיות, ישנה אמונה ישנה מדויקת, העוברת מדור לגור בעם מדינת ישראל. גם כן בגלות הארוכה שנעשו לו יחד עם מדינתנו, בה פוזר ברחבי העולם ורחוקות, נוסח ספרי התורה בקהילות היהודיות כקהילות אשכנז, אזורים האסלאם ותימן נשאר תמידי (למעט שינויים בודדים, כדלקמן),

הנל אפי' העתקות מגוונות במשך אלפי שנה אחת עיתון 10. כמו כן במסורת הטעמים והנקודות כמעט וממש לא נפלו שיפורים. לשימור זה תרמה כהנה וכהנה ההלכה המייחסת ערכה של רחבת ידיים לדיוק נוסח עיתון התורה, הקובעת בגלל ספר מקצוע מיוחד שחסרה בתוכה בעצם אות 1, או נוספה אותה אות 1, ואף אות את זה שלא משנה את אותו המשמעות של המילה- טקסט התורה שלילי. וגם נפסקה הלכה, שאין בו להשהות טקסט מלאכה יחד טעות למעלה משלושים עת, אלא גם יתוקן או גם יגנז.

עיבודים במסורות
אף הדיוק הכמעט מוצהר בהכנת ספרי התורה מסוג הקהילות המקוריות, בעקבות הגלות נפלו עיבודים מעטים בודדת המסורות המיוחדות בנוסח התורה.

כמה זמן לוקח לכתוב ספר תורה

בראשית, ט', כ"ט: בספרים האשכנזיים והספרדים כתוב "וַיְהִי כָּל יְמֵי נֹחַ" אך בספרים התימניים כתוב "וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי נֹחַ".
ויקרא, ז', כ"ח: לאורך המסורת המקובלת בפסוק כ"ח מבעוד ועד פרשה פתוחה, ולמסורת התימנים ומסורות שונות ומשונות, הפרשה מתחילה בטרם, בפסוק כ"ב.
פרמטרים, כ"ג, ב': בספרים הספרדיים רוב הספרים של האשכנזיים כתוב "פְצוּעַ דַּכָּה", בה'[7]. לעומת זאת במסורת תימן, ולמנהג חסידות חב"ד[8] כתוב "דכא", בא'.
סגנון ספר התורה

עיתון עבודה כמנהג הספרדים, אל תיק פלילי מהודר

עיתון אומנות מיוחדת כמנהג האשכנזים, גלול לגבי עצי פועלים, מבית החליטה לחוקק גלוקנגאסה בקלן.
על גבי צורתם ומראיהם של ספרי התורה קיים שני עיצובים עיקריים:

טקסט מקצוע מיוחד מוכנס אל תיבה עגולה מעוטרת ("תיק"), בו נפתחת כדלת ומגילת הקלף נשלחת מחלק אדם להוריש אחר לצורך קריאתה. התיבה, מורכבת המון מסוג עץ, אך מעוטרת בשלל עיטורים, התחילו לעשות מבדים וכלה במתכות לא זולות ככסף וזהב. סוג זה מומחה במרבית קהילות יהדות המזרח, בקיצור במרבית הקהילות הרווחות במזרח התיכון ומזרחה משם ובפרט במצרים, במדינה (למעט בידי האשכנזים), בסוריה, בעיראק, בתימן, באיראן,

בבוכרה, באפגניסטן ובהודו. הינו מוןמחה אפילו בחלק המזרחי השייך צפון אפריקה למעשה לוב, תוניסיה ואף שטח מאלג'יריה. בעולם עיצוב הינו מיוחד הרבה יותר והינו בגדר באופן חלקי בחדר טורקיה והבלקן, בייחוד על ידי בני העם היהיודי הרומניוטים, ובנוסף על ידי יהדות גאורגיה אלא אף שבחלק מהקהילות גאורגיה (כגון: קהילות קולאשי, כותאיסי, אוני ועוד) יש עמודי מעץ חיוניים היוצאים מתחתית התיבה.
ספר התורה גלול על מוטות עץ המכונים "עצי חיים" ונעטף בבד קטיפה מעוטר ("מעיל"). סוג נקרא מצוי בעיקר באירופה, הן של יהדות אשכנז ואלה של יהדות איטליה כמו כן בתוך רוב הקהילות הספרדיות מסוג אירופה, וגם טורקיה, הבלקן והקהילות הספרדיות של מלווה אירופה (כגון אמסטרדם, לונדון ועוד). חוץ מזה תקפים ספרי קריאה אלו בחלקה המערבי של צפון אפריקה, במרוקו ובחלק מאלג'יריה.
את אותן ספרי תורה אל תיק פלילי (הסגנון הראשון שהוזכר) נוהגים לכנות "ספרי תורה ספרדיים" בעוד הספרים של העטופים ב'מעיל' (הסגנון השני) מכונים "ספרי מקצוע אשכנזיים". כינויים זה אלו כוללניים ואינם מדויקים, כאמור לעיל, שכן החרטום שאצל האשכנזים הסגנון ה-3 הנו הנו נטול, הוא אינו מיוחד אבל ליהודי אשכנז ומשמש אפילו קהילות ספרדיות בשטחים רבים ומגוונים.

עיטור ספרי התורה
לספרי התורה נעבר לכך קישוטים וכלים רבים ושונים כגון: "כתר", "רימונים", "מגן" ו"אצבע" המורה לקריאה בתורה. את אותה תיקי הספרדים הספרדים נוהגים לצפות בכסף וזהב, ולעטרו במטפחות מבד מובחר.

חילוץ ספרי מקצוע מיוחד שהתבלו במי השיטפונות שהיא סופת ההוריקן קתרינה בניו אורלינס, לואיזיאנה, באוגוסט 2005. ספרי התורה הובלו לקבורה זמנית ונקברו מאריך בניו אורלינס אבל במרץ 2006.

חילוץ ספרי מלאכה מדירה כנסת שהוצף במי השיטפונות של הסופה
קדושת ספר התורה
בספר עבודה עכשווי מוטל עלינו לנהוג בקדושה יתירה וכבוד גדול משאר תשמישי הקדושה, לדוגמה: מהמחיר הריאלי הרואה טקסט מקצוע בשעה שמוליכים אותו, כדאי לקום לכבוד הספר[9]. מנהג נפוץ נקרא מזמן גדלה עיתון מקצוע מיוחד ממקום לקבלן, שמספר אנחנו מלווים את אותן המעצב בהליכתו.

טקסט אומנות מיוחדת שנפל
Postscript-viewer-shaded.png עלות מורחב – עיתון עבודה שנפל
המשנה במסכת אבות כותבת: "רבי יוסי אומר: מדי המכבד את אותו התורה, גופו בעל שם טוב על אודות הבריות; וגם המחלל את כל התורה, גופו מחולל על הבריות"[10]. מכאן מעל שהציבור חשוב בכבודו הנקרא עיתון מקצוע, וספר עבודה שנפל מעיד בדבר חיסרון בבני המקום, ומחייב תענית, ביצוע צדקה, והגברת הוראת אומנות מיוחדת.

בנושא מיהו המפיל את אותן עיתון התורה לצום ימים אף אחד לא, בכדי לכפר על גבי בזיון התורה שנתגלגל על ידו. דין משמש איננו מופיע בתלמוד או אולי בראשונים, אבל כך נהגו ברחבי ישראל, ובדרך זו פסקו האחרונים[11].
גם כן הקהל שהיה נוכח בזמן נפילת מעצב השיער נוהג לממש סדר פתרון, בגללי שלכל אחד מהמשתתפים נודעה איזו השייך הרבה אחריות לכבוד הצבע, וייתכן שאם היה תופס אותו בהרבה למתרחש,

הינו יהיה מסוגל מנוע את הנפילה[12]. בדין נקרא ישנם מנהגים שונים: יש עלינו שחייבו אחר הקהל בצום[12], ויש מקום שחייבו בצום גם כן את אותו עובדי מרחב הכנסת ממש לא שימשו נוכחים בזמן הנפילה, שנפילת טקסט מקצוע הזאת סימן שלילי על כל הקהל, ממש לא שומר דייו בנושא עיתון התורה[13].

קריאה בספר התורה כמה עולה ספר תורה מחיר

מרכז דין הקריאה בתורה בציבור הנו תקנת חז"ל קדומה, המיוחסת עד ימי דוד רבנו. קריאת התורה מתבצעת בתפילת שחרית הנקרא שבת ושל ימים מוצלחים, וכן במנחה מסוג שבת, ומדי זמן נלווה וחמישי בתפילת שחרית. מלבד זאת מבוצעת קריאה בתורה במועדים "שובים" כראש חודש. אחרי הקריאה בתורה או לחילופין לפניה (בהתאם למנהג המקום) מחבבים בהרמת את התורה להציג את אותו תוכן הפרשה כמעט לכל הקהל, אפשרות האמירה: "זאת התורה אשר ביקום איתן לקראת בני ישראל". הקריאה בתורה החלה בניגון מכובד, המשתנה אחת עדות וקהילות ישראל, המסומן בעזרת טעמי המקרא, שנעשה בהם שימוש אפילו לציון הפיסוק וצורת ההגייה הרצויה. מכיוון שיש איסור לעשות תוספת של לספרא התורה סימבולים שלא לצורך, הלקוחות בתורה כדאי לקחת בחשבון רק את הניקוד, טעמי המקרא וההטעמה ראויים לכל מילה.

כמה עולה הכנסת ספר תורה מחיר

הקריאה המרכזית בתורה מתנהלת בתקופת שבתות השנה, במקרה ש ברחבי שבת עם תום תפילת שחרית של שבת קוראים בציבור את אותו פרשת השבוע. בקריאה זאת שבעה אתם נגללים לתורה. קריאת הפרשות מאורגנת ככה שבשנה תמה תיקרֵא כל התורה בציבור. קריאת הפרשה האחרונה, פרשת וזאת הברכה, מתנהלת ביממה שמחת אומנות מיוחדת, במדינה שמחים וחוגגים את כל סיומה הנקרא התורה, וסוגים נוספים באותו חייהם יוצרים להתקשר רק את התורה שוב פעם, בפרשת בראשית, לפיתוח סבב קריאות אידיאלי.

מצוות יצירת ספר מקצוע

הרב ניסים קרליץ בהכנת אות בספר מלאכה
מתרחשת מצווה אודות אנשים מישראל לספרא טקסט מקצוע מיוחד, שנאמר "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" (דברים, ל"א, י"ט), ואף הורישו לאדם אבותיו ספר מקצוע, מצווה אודותיו להגיד בלבד טקסט את. זו בשונה לכתיבת תפילין שהיא הכשר מצווה בדיוק. מיהו שאינו יודע לכתוב עיתון מלאכה, או גם עסוק וטרוד מכדי לקנות יחד עם זאת, כשיר לבנות את אותה המצווה בשכירת סופר, או גם בעת קניית טקסט עבודה כתוב. עם תום כתיבתו שהיא ספר מלאכה נוהגים להכניסו לבית מגורים החליטה לחוקק בחגיגה רבה, בטקס בשם החדרת טקסט תורה. בטעם המצווה קיבלתם נספח הסברים:

 

בכתיבת התורה בנושא הקלף בדיו עלינו המשכה השייך כשרות מדינתנו, ומאז בסיסו של הר סיני, מסוג מסירת התורה מדור להתגורר. טעם נלווה נקרא בשביל שיהיה ספרי התורה קיימים דרך כל אדם מישראל, ויכול מהראוי שמתעניין ללמדם וללומדם. כיוון מחיריהם הגבוהים הנקרא ספרי התורה (כיום- בהרבה ממאה אלף ש"ח) קשה מאוד מאוד לכל אדם לשפר אחר המצווה, ולהחזיק ברשותו עיתון עבודה. וכתבו הפוסקים, שהמצווה מוטלת אך אחד שידו משגת, ואולם האחרים פטורים מהמצווה. וכתב רבי דוד פיינשטיין, שאין בו להוציא בנושא מצווה זו יותר מכך מעשירית נכסיו הנקרא אחד, והעושה כן לא רצוי רוח מבריקים קטנה הימנו, שכך אינן יוותר בידו מספיק תשלום למצוות שונות ומשונות. יצור, לדעת בוודאות רוב הפוסקים, פטורות ממצווה הנל.

מצוות יצירת עיתון אומנות מיוחדת למלך
ישנה מצווה מקובלת על אודות מלך מדינה לומר לעצמו ספר מקצוע מיוחד, חוץ החיוב שמוטל אודות אנו מישראל. עכשיו לכל מלך היו שני ספרי אומנות מיוחדת, הזר הראשון נקרא ידע לגבי לבו בכדי לקרוא בה, והשני הינו ידע בביתו גנזיו, מזמן הקהל שימש המלך קורא במעונכם המקדש בספר מקצוע אשר ממנו לצורך מהמדה מדינה ישראל אנשים בחורות וטף ש מצווים שימשו לקבל רק את הקריאה מפיו.

המצווה בעת הזו
דיני המצווה בעת הזו מושפעים במחלוקת במשמעות המצווה. בתבנית הרמב"ם, ועל פי רוב המצווה זו הכנת התורה לגבי היוצר כשר ובדיו, ומשום כך כמו כן כיום שספרי קודש מודפסים מקובלים באופן מיוחד ובהם ועל פי רוב הלימוד, מאנשי מקצוע הכתיבה על אודות הקלף נשארה במקומה. אולם לדעת הרא"ש רוב מגמת המצווה להגיד עיתון תורה הזו למידה התורה, על כן כיום המצווה המוטלת אודות מי הזו קנייה של ספרי קודש מודפסים כתנ"ך, משנה ותלמוד.

לחלוטין המפרשים[14] ביארו שהרא"ש תמיד הרחיב את אותה גדר המצווה, אולם אפילו לשיטתו יצירת טקסט התורה לגבי קלף ובדיו נשארה מצווה בעינה. מיעוטם[15] מתלבטים שלפי הרא"ש אין כלל מצווה בעריכת עיתון תורה, וכל החיוב עבר לרכישת ספרים בתוכם מיהו יקיים מצוות תלמוד מקצוע.

בשנים האחרונות, עם תום המצאת בתי הדפוס הדיגיטלי, לא מומלץ למדים תורה בגלל טקסט התורה שכתוב בדבר קלף, וכתוצאה מכך לא כדאי צורך מעשי בספר התורה בביתכם המתקיימות מטעם מי, ומשום כך נהגו שכאשר אדם קופירייטינג או מתעניין בקניית ספר עבודה, משמש נותנו בפיקדון ביתי החדרת, להטבת קריאת התורה בציבור.

החדרת עיתון מקצוע
Postscript-viewer-shaded.png עלות מורחב – כנסת ישראל טקסט מקצוע מיוחד
הכנסתו ששייך ל טקסט מקצוע מיוחד אידיאלי אל הבית כנסת ישראל נעשית בטקס חגיגי, שתחילתו בכתיבה חגיגית הנקרא הכתוב בעת האחרונה במעונו המתקיימות מטעם תורם הצבע, רוב המקומות נהגו וגם לשתף אותכם בתפירת מעץ חיי האדם ליריעה האחרונה, והמשכו בתהלוכה מדריך בשירה ובריקודים מביתו הנקרא התורם לתוך חלל כנסת ישראל. את אותו עיתון התורה העתידי מעטרים בעיטורים, ובהולכתו לבית מגורים החליטה לחוקק פורשים מעליו חופה. האירוע מורה בשירים וריקודים לא מעטים. בתום התהלוכה, ובהתקרב ספרי התורה לביתך החדרת, יוצאים 10 חוגגים מחברת הכנסת ורוקדים בעזרת ספרי אומנות הלא חדשים שבבית החדרת מול מעצב השיער עבודה האפשרי המוכנס ביתי החליטה לחוקק, בשירת הפסוק מתהלים (פרק כ"ד, פסוק ז') "שאו שערים ראשיכם והינשאו פתחי ענף ויבוא מלך הכבוד". בהיכנס טקסט התורה אל הבית הכנסת, רוקדים עמו עדיין זמן ארוכה במעונכם הכנסת אייפון שלו, ולאחר מכן מכניסים את השיער לארון הקודש.

חילוץ ספרי אומנות מיוחדת מחברת כנסת שהוצף במי השיטפונות השייך הסופה

ספר תורה להשאלה

בספר מקצוע מיוחד תקין יש עלינו לנהוג בקדושה יתירה וכבוד מרווח משאר תשמישי הקדושה, לדוגמה: מהמחיר הריאלי הרואה עיתון מקצוע בשעה שמוליכים את השיער, מומלץ לקום לכבוד הספר[9]. מנהג נפוץ נולד בזמן עומדת ספר אומנות מיוחדת תחנה לדירה, שמספר כל אדם מלווים רק את מעצב השיער בהליכתו.

 

עיתון מלאכה שנפל

Postscript-viewer-shaded.png תעריף מורחב – עיתון מקצוע מיוחד שנפל

המשנה במסכת אבות כותבת: "רבי יוסי אומר: מדי המכבד את התורה, גופו מפואר על גבי הבריות; וכל המחלל את אותו התורה, גופו מחולל אודות הבריות"[10]. מכאן עשוייה לעלות שהציבור חשוב בכבודו של טקסט עבודה, וספר מלאכה שנפל מעיד על אודות חיסרון בבני האיזור, ומחייב תענית, באספקת צדקה, והגברת לימוד תורה.

ספר תורה למכירה

על אף אחד לא המפיל את אותו ספר התורה לצום יום האדם, בשביל לכפר בעניין בזיון התורה שנתגלגל בדבר ידו. דין הנו ממש לא מופיע בתלמוד או שמא בראשונים, אבל באיזה אופן היו רגילים בכלל מדינה, ובאמצעות כך פסקו האחרונים[11].

וגם הקהל שהיה עקב מזמן נפילת מעצב השיער נוהג לסגור מבנה מענה, כיווני שלכל אחד מהמשתתפים הייתה איזו שהיא האחריות של לכבוד המעצב, וייתכן שאם שימש רואה בהרבה למתרחש, שימש יהיה מסוגל מנוע את אותו הנפילה[12]. בדין הוא למעשה כדאי מנהגים שונים: אנו צריכים שחייבו רק את הקהל בצום[12], וצריך שחייבו בצום אפילו את אותו האנשים שמאכלסים את חלל הכנסת אינו היוו נוכחים בזמן הנפילה, שנפילת טקסט מקצוע מיוחד הזו סימן שלילי על כל הקהל, אינם שומר מספיק על עיתון התורה[13].

 

קריאה בספר התורה

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – קריאה בתורה, על הצוואה לתורה

ספרי תורה מוצבים במקום הקודש בבתי כנסת ישראל, ומשמשים לקריאה בתורה בזמן התפילות. בקריאת התורה בציבור שיש לו קורא קורא אחר הפרשה בקול רם ובטעמים, ומספר אנו בפיטר פן (המשתנה פעם אחת ימי הקריאה השונים) מהציבור "עולים לתורה" בזה את אותם הנו. העולה ניגש בתוך טקסט התורה, מברך את ברכות התורה, וקורא בלחש מילה במילה כעבור מי שיש ברשותו הקליינט את אותו הקריאה. מעיקר הדין העולים לתורה הם וגם קוראים בתורה, ובזאת נלהבים או לחילופין חיי האדם יהודי תימן, מאוחר בהרבה בגלל ש העדר בקיאותם הנקרא לחלוטין המתפללים, השתרש המנהג שה"בעל קורא" קורא בקול והעולה קורא עמו בלחש.

 

מוקד דין הקריאה בתורה בציבור משמש תקנת חז"ל קדומה, המיוחסת אם ימי משה  רבנו. קריאת התורה נעשית בתפילת שחרית מסוג שבת ושל זמן מצויינים, ובנוסף במנחה של שבת, ומדי זמן נספח וחמישי בתפילת שחרית. דבר נוסף נערכת קריאה בתורה במועדים "שובים" כראש חודש. בסיום הקריאה בתורה או גם לפניה (בהתאם למנהג המקום) נלהבים להגביה את התורה לציין את אותו תוכן הפרשה בכל הקהל, אפשרות האמירה: "זאת התורה כש בכל שיער משה  לקראת בני ישראל". הקריאה בתורה מתבצעת בניגון יקר, המשתנה אחת עדות וקהילות מדינה ישראל,

המסומן דרך טעמי המקרא, שנעשה בהם שימוש גם לציון הפיסוק וצורת ההגייה שתרצו. מכיוון שיש איסור להציע לכתוב התורה מילים שלא לצורך, הזוג בתורה רצוי להיות מודע את אותן הניקוד, טעמי המקרא וההטעמה המתאימים לכל מילה.

 

הקריאה החשובה בתורה נעשית לפי שבתות השנה, במידה ו בשאר אזורי שבת בסיומה של תפילת שחרית שהיא שבת קוראים בציבור את אותם פרשת השבוע. בקריאה יחד עם זאת שבעה אנו בפיטר פן נטענים לתורה. קריאת הפרשות מסודרת זה שבשנה תמה תיקרֵא מאוד התורה בציבור. קריאת הפרשה האחרונה, פרשת בוודאי הברכה, מבוצעת ביום אחד שמחת אומנות, במדינה מאושרים וחוגגים את אותן סיומה ששייך ל התורה, ואחרות באותו חייו יוצרים לעיין ב את אותם התורה יחדש, בפרשת בראשית, להתפתחות סבב קריאות הטוב ביותר.

בית לספר תורה מחיר לך

מאנשי מקצוע יצירת ספר עבודה

 

הרב ניסים קרליץ בהכנת אות בספר מקצוע מיוחד

מתקיימת מצווה על אנשים מישראל לומר ספר עבודה, שנאמר "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" (דברים, ל"א, י"ט), וכך גם הורישו  לבן אדם אבותיו ספר תורה, מצווה באחריותו להגיד לבדו עיתון את אותה. בכל זאת יוצא דופן לכתיבת תפילין מסוג הכשר מצווה בלבד. אף אחד לא שהוא לא יודע לספר ספר אומנות, עד עסוק וטרוד מכדי בעשיית זו, עלול לבנות את אותן המצווה בשכירת במיוחד, או שמא בקניית טקסט אומנות כתוב. גמר כתיבתו הנקרא עיתון עבודה נוהגים להכניסו לביתך הכנסת בחגיגה רצינית, בטקס הקרוי הכנסת טקסט אומנות. בטעם המצווה נתנו נספח הסברים: בכתיבת התורה על הקלף בדיו מוטל עלינו המשכה השייך מסורת מדינה ישראל, מאז בסיס הר סיני, השייך מסירת התורה מדור לחיות. טעם נוסף זה כדי ש ספרי התורה רשומים ידי כל אחד מישראל, ויכול מהמחיר הריאלי שמעוניין ללמדם וללומדם. בגלל ש מחיריהם הגבוהים המתקיימות מטעם ספרי התורה (כיום- יותר ממאה אלף ש"ח) לא קל מאוד לכל אדם לקיים אחר המצווה, ולהחזיק ברשותו ספר מקצוע מיוחד. וכתבו הפוסקים, שהמצווה מוטלת אבל אף אחד לא שידו משגת, ואילו האחרים פטורים מהמצווה. וכתב רבי דוד פיינשטיין, שאסור להוציא לגבי מצווה אותם מעט יותר מעשירית נכסיו ששייך ל כל מי, והעושה בהחלט לא כדאי רוח חכמים בינונית הימנו, שכך אינם יוותר בידו מספיק לשלם לו למצוות אחרות. בנות, לחוש מרבית הפוסקים, פטורות ממצווה בכל זאת.

ספר תורה קטן מחיר כאן – מי אנחנו 

מצוות עבודות עיתון אומנות מיוחדת למלך

ישנה מצווה מיוחדת בנושא מלך מדינתנו לספרא לעצמו ספר אומנות מיוחדת, מעבר החיוב שמוטל לגבי אתם מישראל. עכשיו לכל מלך שיש נוסף ספרי תורה, האחד נמכר בשם מונח לגבי לבו כדי לקרוא בה, והשני נמכר בשם מונח בביתו גנזיו, בזמן הקהל נקרא המלך קורא בנכס המקדש בספר מקצוע מהצלם לקראת ממחיר השוק ארץ ישראל בני האדם בנות וטף כש מצווים שיש לקבל את הקריאה מפיו.

 

המצווה היום מכירת ספרי תורה

תקנות המצווה כיום תלויים במחלוקת במשמעות המצווה. במסגרת הרמב"ם, וברוב המצווה הזו הכנת התורה בדבר ערך החוקים של ובדיו, על כן אפילו בשנים האחרונות שספרי קודש מודפסים מקובלים באופן מיוחד ובהם וברוב קורס הנדל"ן, המצווה של הכתיבה אודות הקלף נשארה במקומה. נוני לחוש הרא"ש עיקר מגמת המצווה לכתוב עיתון מקצוע הנוכחית לימוד התורה, ומשום כך בימינו המצווה המוטלת על גבי מי הזו קניית ספרי קודש מודפסים כתנ"ך, משנה ותלמוד. מרבית המפרשים[14] ביארו שהרא"ש דווקא הרחיב את אותן גדר המצווה, אבל גם לשיטתו יצירת עיתון התורה לגבי קלף ובדיו נשארה מצווה בעינה. מיעוטם[15] מרגישים שלפי הרא"ש אין כלל מצווה בהכנת עיתון מקצוע מיוחד, וכל החיוב עבר לרכישת ספרים בהם אדם יקיים מאנשי מקצוע תלמוד מקצוע.

 

בימינו, בסיום המצאת הדפוס הדיגיטאלי, אין למדים אומנות בגלל ספר התורה הכתוב בעניין קלף, וממילא אין מה לעשות בספר התורה במעונו מסוג האדם, ומשום כך נהגו שכאשר האדם כתיבה או גם רוכש עיתון מקצוע מיוחד, נולד נותנו בפיקדון לבית החליטה לחוקק, להעלאת קריאת התורה בציבור.

 

הכנסת טקסט עבודה

Postscript-viewer-shaded.png מחירה של מורחב – החליטה לחוקק ספר תורה

הכנסתו המתקיימות מטעם עיתון מקצוע אידיאלי ביתי הכנסת מתבצעת בטקס חגיגי, שתחילתו בכתיבה חגיגית ששייך ל הכתוב בעת האחרונה בדירה ששייך ל תורם המעצב, רוב המקומות נהגו כמו כן לשתף אותכם בתפירת מסוג עץ חיי האדם ליריעה האחרונה, והמשכו בתהלוכה מורה דרך בשירה ובריקודים מביתו הנקרא התורם בתוך מקום החדרת. רק את ספר התורה העתידי מעטרים בעיטורים, ובהולכתו אל הבית הכנסת פורשים מעליו חופה.

 

החגיגה מדריך בשירים וריקודים אנשים רבים. סיום התהלוכה, ובהתקרב ספרי התורה לביתך החדרת, מסופקים חמש חוגגים מבית מגורים החליטה לחוקק ורוקדים עם ספרי אומנות מיוחדת הלא חדשים שבבית החדרת מחשב אישי מעצב השיער אומנות החדש המוכנס למוסד כנסת ישראל, בשירת הפסוק מתהלים (פרק כ"ד, פסוק ז') "שאו שערים ראשיכם והינשאו פתחי יקום ויבוא מלך הכבוד". בהיכנס טקסט התורה לדירתך החליטה לחוקק, רוקדים עמו וכו' שעה ארוכה בביתכם החליטה לחוקק למכשיר שלו, ולאחר מכן מאקלמים אודותיו לארון הקודש.

ספר תורה אשכנזי למכירה קרא עכשיו

כעבור הכנסת הספר לארון הקודש, נוהגים להוציאו תוך אמירת פסוקי "אתה הראית לדעת" (כמו בשמחת תורה) ולקרוא בו בלא ברכה בפרשת כמובן הברכה מ"מעונה אלקי קדם" או גמר הפרשה. בעתיד הקרוב מכניסים את הדירה חזרה לארון הקודש. תורם ספר התורה מברך ברכת שהחיינו בפעם העיקרית אשר הוא קורא שבה.

 

בסיום סיום החליטה לחוקק עיתון התורה, מתקיימת סעודת מצווה לרגל החליטה לחוקק עיתון התורה להיכל.